רליקווארי מאבן – תיבה שבה נשמר שריד של קדוש נוצרי, המעוטרת בסצנות מן הברית החדשה: יוסף ומרים, מפגש הבשורה בין זכריה הכהן (אביו של יוחנן המטביל) והמלאך גבריאל, לידתו של ישו באבוס בבית לחם, שלושת האמגושים הנושאים מתנות, יוסף, מרים והמיילדת בבית לחם, ועוד. המאה הרביעית לספירה.

סצנת הבשורה המתוארת על גבי הרליקווארי מציגה מפגש בין מלאך לגבר (זכריה). על פי המתואר בברית החדשה (לוקאס א', 12–17), בשעה שזכריה הקטיר קטורת בבית המקדש הופיע לפניו מלאך ובישר לו שייוולד לו בן, ושעליו לקרוא לו בשם "יוחנן" (שנודע לימים כ"יוחנן המטביל"), וכי ילד זה יבשר על בוא המשיח.

בחזית הרליקווארי מוצגים מרים ויוסף המחזיקים את ישו התינוק באבוס. מאחורי האבוס ניתן להבחין בחמור (המציץ מאחורי מרים, יוסף וישו התינוק). יש לציין כי הברית החדשה עצמה אינה מזכירה מערה כמקום לידתו של ישו, אלא רק אבוס. ואכן, בתיאור שעל גבי הרליקווארי אין כל סימן לכך שמדובר במערה.

מכסה הרליקווארי מעוטר בשני גריפונים – יצורים מיתולוגיים בעלי רגליים, גוף וזנב של אריה וכנפיים פרושות כלפי מעלה. דמויות אלו מייצגות את הכרובים שהיו מעל ארון הברית במקדש: "והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפרת, ופניהם איש אל אחיו" (שמות כ"ה, 18–20). שני הגריפונים שעל גבי הרליקווארי פונים זה אל זה, וביניהם מופיעה, ככל הנראה, דמות ראשו של המת הקדוש – או של ישו – המתוארת ללא זקן.