הגלוסקמא של יעקב בן יוסף, אחיו של ישוע (יעקב בר יוסף אחוי דישוע)
מס' החפץ באתר
19700
שם האוסף
תקופת החפץ
גלוסקמת יעקב (אחיו של ישו)
פתיחה
גלוסקמת יעקב היא גלוסקמת אבן גיר מן המאה הראשונה לספירה (קופסת עצמות) הנושאת כתובת ארמית:
"יעקב בר יוסף אחוי דישוע" (= יעקב בן יוסף, אחיו של ישוע).
כתובת זו מהווה את האזכור הארכיאולוגי הקדום ביותר לישו מנצרת, וכן את החפץ היחיד שנמצא אי פעם שניתן לייחסו ישירות לאחד מבני משפחתו של ישו. חשיבותה היא אפוא שאין דומה לה בחקר ראשית הנצרות וההיסטוריה היהודית.
רקע היסטורי
הגלוסקמה שימשה ככל הנראה כמקום מנוחתם האחרון של עצמות יעקב (James), אחיו של ישו מנצרת. יעקב היה ידוע גם כ"יעקב הצדיק", סיינט ג'יימס, ובמסורת הספרדית כסן דייגו. הוא מוזכר הן בברית החדשה והן על ידי ההיסטוריון בן המאה הראשונה יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים).
יעקב שימש כראש הקהילה היהודית-נוצרית בירושלים סביב שנת 37 לספירה, ונחשב לבישוף הראשון של ירושלים. הוא הוצא להורג בסקילה על פי הוראת הסנהדרין בשנת 63 לספירה.
גילוי וזיהוי
על פי הדיווחים, גלוסקמת יעקב התגלתה בכפר סילוואן שבמזרח ירושלים, ונמכרה בשוק העתיקות המקומי באמצע שנות ה־70 של המאה ה־20 על ידי סוחר פלסטיני מורשה. היא הגיעה לידיו של אספן עתיקות ישראלי, מבלי שזוהתה חשיבותה.
בשנת 2000 נבדקה הגלוסקמה על ידי פרופ' אנדרה למייר (Université de la Sorbonne, מומחה לעברית וארמית), שקבע כי יש לייחס את הגלוסקמה, בסבירות גבוהה, ליעקב אחיו של ישו. הוא פרסם את ממצאיו בכתב העת Biblical Archaeology Review (BAR), ולאחר מכן הוצגה הגלוסקמה בתצוגה מיוחדת במוזיאון המלכותי של אונטריו (ROM) בטורונטו בשנת 2002.
נדירות צירוף השמות
כל אחד מן השמות החרוטים (יעקב, יוסף, ישוע) היה נפוץ בקרב גברים יהודים בירושלים במאה הראשונה לספירה. אולם השילוב של שלושת השמות יחדיו - אב בשם יוסף, בן אחד בשם יעקב, ואח אחר בשם ישוע - הוא נדיר ביותר.
שילוב זה מעלה באופן דרמטי את ההסתברות לייחס את הגלוסקמה ליעקב בן יוסף (בעלה של מרים), שאחיו היה ישוע מנצרת.
בדיקות מדעיות ובחינה מדעית
הגלוסקמה והכתובת שעליה נבדקו באופן עצמאי על ידי מגוון רחב של מומחים בינלאומיים ממספר תחומים, בהם גיאולוגיה, גיאומיקרוביולוגיה, פטינה, חקר האבן, טכנולוגיות חריתה, ארכיאולוגיה, פלאוגרפיה, איזוטופיה, שמות קדומים, גלוסקמות וסטטיסטיקה.
בין הבודקים נמנו:
- פרופ' אנדרה למייר (Université de la Sorbonne)
- ד"ר עדה ירדני (האוניברסיטה העברית בירושלים)
- פרופ' רוני רייך (אוניברסיטת חיפה / רשות העתיקות)
- ד"ר חגי משגב (האונ' העברית, ירושלים)
- פרופ' וולפגנג קרומביין (אוניברסיטת אולדנבורג, גרמניה)
- ד"ר רוזנפלד וד"ר אילני (השרות הגיאולוגי הישראלי)
- ד"ר אד קיל ועמיתיו (מוזיאון ROM, טורונטו)
- פרופ' ג'יימס הרל (אוניברסיטת טולדו, ארה"ב)
- אורנה כהן (רשות העתיקות)
- פרופ' גבי ברקאי (אוניברסיטת בר־אילן)
- פרופ' הווארד פלדמן (Natural History Museum, NYC)
- פרופ' ג'ימס תיבור (UNC Charlotte)
ואחרים.
המסקנה המשותפת של מומחים אלה הייתה כי הכתובת היא אותנטית ומתוארכת למחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
בדיקות מדעיות וניתוח פטינה
צילומים מיקרוסקופיים ובדיקות מעבדה הראו באופן חד־משמעי כי פטינה טבעית התפתחה בתוך חריצי הכתובת במשך מאות שנים.
מיקרואורגניזמים (חיידקים) שחיו על האבן ובתוך חריצי הכתובת בעת שהגלוסקמה הייתה במערת הקבורה יצרו שכבת פטינה ביולוגית, אשר עם הזמן הפכה לחלק בלתי נפרד מן האבן. שכבת פטינה זו זוהתה בתוך חריצי אותיות רבות.
הפטינה, שמקורה בפעילות ביולוגית של חיידקים על פני אבנים, מתפתחת באופן טבעי, הדרגתי וממושך לאורך עשרות ואף מאות שנים – ולא ניתן לייצרה באופן מלאכותי מבלי שהדבר ייחשף בבדיקה מדעית.
בפסק דין מקיף שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים ב־12 במרץ 2012 (תיק פלילי 482/04), קבע השופט אהרן פרקש כי נמצאה פטינה ביולוגית בתוך חריצי הכתובת, ובכלל זה במילה "ישוע", וכי ההרכב האיזוטופי היה עקבי עם כתובת קדומה. הוא אימץ את מסקנותיו של פרופ' קרומביין, לפיהן “הפטינה על הגלוסקמה התפתחה במשך מאות, אם לא אלפי שנים, וכי הפטינה שבכתובת והפטינה שעל גבי הגלוסקמה נוצרו באותו פרק זמן.”
המדינה לא ערערה על פסק הדין.
קיומה של פטינה ביולוגית נחשבת לראיה מדעית מכרעת לכך שהכתובת קדומה ואינה תוספת מודרנית.
ניתוח סטטיסטי
פרופ' קמיל פוקס (אוניברסיטת תל אביב) ערך מחקר סטטיסטי שהתבסס על התפלגות שמות בירושלים של המאה הראשונה, תוך שימוש במאות גלוסקמות ובמקורות היסטוריים נוספים.
הוא מצא כי, לנוכח השילוב של השמות בגלוסקמת יעקב, נדירות אזכור אחים על גבי גלוסקמות, וסטטיסטיקת האוכלוסייה של התקופה הקצרה יחסית בה נעשה שימוש בגלוסקמות, קיימת סבירות של קרוב ל־100% כי הכתובת מתייחסת ליעקב אחיו של ישו.
פרסום והכרה
הגלוסקמה פורסמה בקורפוס המדעי של כתובות עתיקות ישראל:
Corpus Inscriptionum Iudaeae / Palaestinae - Volume 1, Jerusalem, Part 1: 1-704.
בסקר שנערך בשנת 2019 על ידי עיתון הארץ (ניר חסון), הגדירו ארכיאולוגים ישראלים את גלוסקמת יעקב כהממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה בישראל ב־70 השנים האחרונות.
מסקנה
גלוסקמת יעקב היא אחד הממצאים המיוחדים ביותר שהתגלו אי פעם בארץ ישראל:
- היא נושאת את האזכור הקדום ביותר לישו.
- זהו החפץ הארכיאולוגי היחיד הקשור ישירות לאחד מבני משפחתו של ישו.
- מקוריות כתובתה אושרה על ידי צוות רחב של מומחים בינלאומיים.
- ניתוחים מדעיים וסטטיסטיים מובילים כולם לאותה מסקנה, כי מדובר בגלוסקמתו של יעקב אחי ישו מנצרת.
הצטברות עדויות טקסטואליות, מדעיות, סטטיסטיות והיסטוריות זו לצד זו, קובעת כי גלוסקמת יעקב היא ממצא בעל חשיבות שאין דומה לה בארכאולוגיה מקראית ובהיסטוריה העולמית.
קישורים חיצוניים:
References:
Prof. Howard R. Feldman, Touro University: GeoArchaeology of Israel, Touro University Press, New York, 2019. ISBN 9781644690185 (ebook) - Chapters 10 & 11. Prof. Feldman is a fellow of the Geological Society of America and Research Associate at the American Museum of Natural History.
Dr. Amnon Rosenfeld (Geological Survey of Israel, Jerusalem), Prof. Howard Feldman (American Museum of Natural History, New York), Prof. Wolfgang Krumbein (Carl von Ossietzky University, Oldenburg, Germany): "Scientific Research, The Authenticity of the James Ossuary," Open Journal of Geology, 2014, 4, 69–78.
Prof. André Lemaire, Professor of Hebrew and Aramaic Philology and Epigraphy, Department of Historical and Philological Sciences, Sorbonne University, Paris.
Dr. Ada Yardeni, leading palaeographer and renowned scholar of West-Semitic epigraphy, especially of ancient Hebrew and Aramaic scripts, The Hebrew University of Jerusalem.
Prof. Ronny Reich, Israeli archaeologist, excavator, and scholar of the ancient remains of Jerusalem.
Prof. James D. Tabor, Professor of Ancient Judaism and Early Christianity, University of North Carolina at Charlotte. Lecture available at: https://www.youtube.com/watch?v=oRfFZAVu3jM
Prof. Camil Fuchs, Department of Statistics and Operations Research, Tel Aviv University: "Demography, literacy and names distribution in ancient Jerusalem – How many James/Jacob son of Joseph brother of Jesus were there?" Polish Journal of Biblical Research 4/1 (2005), 3–30.
References:
Prof. Howard R. Feldman, Touro University: GeoArchaeology of Israel, Touro University Press, New York, 2019. ISBN 9781644690185 (ebook) - Chapters 10 & 11. Prof. Feldman is a fellow of the Geological Society of America and Research Associate at the American Museum of Natural History.
Dr. Amnon Rosenfeld (Geological Survey of Israel, Jerusalem), Prof. Howard Feldman (American Museum of Natural History, New York), Prof. Wolfgang Krumbein (Carl von Ossietzky University, Oldenburg, Germany): "Scientific Research, The Authenticity of the James Ossuary," Open Journal of Geology, 2014, 4, 69–78.
Prof. André Lemaire, Professor of Hebrew and Aramaic Philology and Epigraphy, Department of Historical and Philological Sciences, Sorbonne University, Paris.
Dr. Ada Yardeni, leading palaeographer and renowned scholar of West-Semitic epigraphy, especially of ancient Hebrew and Aramaic scripts, The Hebrew University of Jerusalem.
Prof. Ronny Reich, Israeli archaeologist, excavator, and scholar of the ancient remains of Jerusalem.
Prof. James D. Tabor, Professor of Ancient Judaism and Early Christianity, University of North Carolina at Charlotte. Lecture available at: https://www.youtube.com/watch?v=oRfFZAVu3jM
Prof. Camil Fuchs, Department of Statistics and Operations Research, Tel Aviv University: "Demography, literacy and names distribution in ancient Jerusalem – How many James/Jacob son of Joseph brother of Jesus were there?" Polish Journal of Biblical Research 4/1 (2005), 3–30.
