הגלוסקמא של "יוהסף" בנו של "קופא" – שיוחסה (ככל הנראה בטעות) לכהן הגדול כיפא

מס' החפץ באתר

20183

שם האוסף​
רשות העתיקות
תקופת החפץ
רומית

גלוסקמת יוהסף בר קופא (Yohasef, son of Kopa) 

גלוסקמא המעוטרת ברמה הגבוהה ביותר, הנושאת שתי כתובות ארמיות. הגלוסקמא התגלתה במערת קבורה בדרום־מזרח ירושלים.

בגלוסקמא נמצאו שרידי גבר כבן 60 שנה, יחד עם שרידי שישה אנשים נוספים.

הכתובות קוראות:

יוהסף בר קפא” (יוהסף בן קפא) - בדופן הצרה
יוהסף (בר?) קופא” (= יוהסף בן קופא) - בדופן האחורית (הלא מעוטרת).

הארכאולוגים שגילו אותה הציעו שהגלוסקמא הייתה שייכת לכהן הגדול יוסף, הנקרא קיפא (Καϊάφας),  המוזכר בברית החדשה כראש הסנהדרין שהרשיע את ישוע בצליבה. זיהוי זה, שאומץ בהמשך על ידי מוזיאון ישראל שבו מוצגת כיום הגלוסקמא, הוא קרוב לוודאי מוטעה.

על פי הפרסום המדעי של הגלוסקמא, פורשה הכתובת כ“יוסף בן קיפא (Caiaphas)” , ואולם האותיות קפא (KPA) ניתנות לקריאה בדרכים רבות: קאפה, קיפה, קופה, קפה, קופָה, ועוד. מאחר שבדופן האחורית כתוב השם במפורש כ־קופא (בארבע אותיות, כולל "ו"), אפשרויות הקריאה מצטמצמות באופן בלעדי ל־Kopa, Kupa  ו־ Kofa   בלבד. האות "ו" במילה "קופה" הינה ברורה מאד ולא ניתן ליחס אותה לאות "י" שהינה קצרה בהרבה (ראה במילה יוהסף).

דומה שמפרסמי הגלוסקמא והמוזיאון בחרו בקריאה “קיפא” כדי לקשור את הממצא לכהן הגדול קיפא, שעליו כותב ההיסטוריון הרומי יוסף בן מתתיהו: “קיפא, הנקרא קיאפא” – אחת הדמויות המרכזיות בנרטיב הבשורות. אולם מכלול הראיות מצביע על כך ששמו של הנפטר היה יוהסף בן “קופא”. בארמית “קופא” פירושו סל, תיבה או ארגז; כנראה שמקור השם בכינוי, אולי לאדם שייצר או הוביל כלים כאלה.

הכהן הגדול קיפא אצל יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) ההיסטוריון:

בקדמוניות היהודים ספר יח.35, נוסח יוסף ביוונית הוא:

Ἰωσὴφ ὁ καλούμενος Καϊάφας
Iōsēph ho kaloumenos Kaiaphas
= “יוסף, הנקרא קיאפס." (או בתרגום אחר: יוסף הוא כיפא).

אצל יוסף זהו כינוי מפורש (“הנקרא קיאפס”), ולא “בן קיאפס”. אין בטקסט המצוי ניסוח Ἰωσὴφ τοῦ Καϊάφα (=  יוסף בן קיאפס.

כאשר יוסף מתכוון ל“פלוני בן אלמוני”, הוא משתמש תמיד בתבנית שם τοῦ שם. הוא אינו מצמיד סתם שני שמות זה לצד זה.

בעיות בייחוס הגלוסקמא

הכתובת בדופן הצרה קוראת: “יוהסף בר קפא” ואילו בדופן האחורית הכתובת קוראת בבירור: “יוסף בר קופא (או קופָה)”, ולא “קיפא”. קריאה זו חד־משמעית ואינה יכולה להיות במחלוקת.

השם "קופא" מוכר גם מגלוסקמא נוספת. כתובתה קוראת:
“מרים בת ישוע בר קופא (או קופָה), כהן ממשמר מעזיה מבית אמרי.”
כתובת זו פורסמה בידי פרופ' יובל גורן ופרופ' זיסו, אולם הם תיעתקו את השם “קופָה” כ“קיפא”, חרף העובדה שבמאמרם צורף ציור הכתובת בו ניכר בבירור שהשם חייב להיקרא “קופא” או “קופָה”, לא “קיפא”.

במערת הקבורה שבה נמצאה הגלוסקמא הנושאת את הכתובת יוהסף בר קפא לא נמצאה כל ראיה המקשרת את הנפטרים למשפחת הכהן הגדול. זאת ועוד. בקבורה בגלוסקמא התגלה מנהג פגאני חריג: מטבע הונח בפי הנפטר, ואין זה סביר כלל שמנהג פגאני כזה היה נוהג בביתו של הכהן הגדול היהודי.

גלוסקמא נוספת שהתגלתה במערת הקבורה נושאת את השם "קפא". מדובר קרוב לוודאי בגלוסקמא של אביו של יוהסף , וממצא זה מצביע אף הוא שלא יתכן  ליחס את הגלוסקמא של יוהסף בר קפא (או קופא) לכיפא (כאייפס) הכהן.

מסקנה

ייחוס הכתובת “יוהסף בר קופא” לכהן הגדול קיפא הוא מלאכותי, נטול בסיס עובדתי, שנועד לקשור את הגלוסקמא לדמות היסטורית מפורסמת: הכהן הגדול בזמן ישוע.

You are not permitted to submit this form!